בחודשים האחרונים ליווה אותנו פרויקט רקמת החיים של בשמת ואילת. ברגישות, במסירות ובתבונה רבה, הן הצליחו לזהות את המרקם המשפחתי הייחודי לנו ולתת לנו את מתנת הכתיבה ואת המתנה הגדולה שנקראת רותי עפרוני.
שלושת המפגשים עם רותי העניקו לנו לא רק מקום בטוח לשהות בו, אלא גם דרך לחזור אל יובלי והזדמנות לכל אחד מאיתנו לשתף במסע האישי שלו את שאר חברי המשפחה.
איחדנו כוחות עם המשפחה של עמיתי וביחד יצרנו קבוצה של מילים ואהבה, של זיכרונות וביחד. צחקנו, כתבנו, בכינו, חיבקנו ושוב כתבנו.
הפרויקט אפשר לנו לא רק לשמר משהו מרוחו של יובלי, אלא גם פתח לנו התחלה של דרך במסע שלנו אליו, מסע שימשך מעתה כל חיינו. הוא השאיר אותו איתנו ואנחנו מחכים לראות את התוצאות בתערוכה הקרובה.
רותי בנדיבות מרגשת אפשרה לנו להזמין לסדנה נוספת שנערכה בזום מעגלים נוספים מאוהביו של יובלי והתוצאה היא לא רק טקסטים מרגשים ועוד חיבורים של אנשים אלא גם חומרי גלם לתסריט לסרט שאנחנו עורכים בימים אלה ושיוקרן באזכרה ביום השנה למותו.
כולנו מודים על ההזדמנות, על השיתוף ומוקירים תודה בהתרגשות ואהבה.